סואעד ז"ל ואח' נ' שמגד חברה לניהול תביעות בע"מ ואח'

החלטה

לפניי בקשתם החוזרת של התובעים להורות על מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה. זאת, לשם בחינת הנזקים הנפשיים שהוסבו להם בעקבות אובדן בנם בתאונת דרכים.

בעניינו של האב, נסמכת הבקשה על התיעוד הבא:

מסמך מרופא משפחה מיום 16.10.12 לפיו "ממצאים בבדיקה" מצב רוח ירוד"

מסמך מרופא משפחה מיום 24.10.12 לפיו "ממצאים בבדיקה: מצב רוח ירוד"

סיכום ביקור מן המרכז הרפואי לבריאות הנפש מזרע מיום 21.1.13 לפיו: "בבדיקה אין עדות לקיום מצב פסיכוטי או אפקטיבי מג'ורי. נראה שמדובר בהפרעת הסתגלות ממושכת עם תכני אבל לא מעובדים". כן צוין באותו מסמך האב הופנה ביום 19.10.10 לטיפול שיחתי אך לא היה במעקב או בטיפול מאז.

בעניינה של האם הוגשו המסמכים הבאים:

מסמך מיום 4.11.09 לפיו "בבדיקה סימנים לתגובת אבל על מות בנה בתאונת דרכים ללא עדות לסימנים פסיכוטיים או לסיכון. ממליץ טיפול הרגעתי"

מסמכים מרופא משפחה מימים 16.10.12 ו- 24.10.12 לפיהם: "ממצאים בבדיקה: מצב רוח ירוד".

משיבה 1 התנגדה לבקשה בטענה כי המבקשים אינם עונים על שלושה מארבעת התנאים שנקבעו בפסיקה לזכאותו של אדם לפיצוי בגין נזק נפשי משני בעקבות פגיעת קרובו בתאונה (ע"א 80/88 אלסוחה ואח' נ' עיזבון המנוח דוד דהאן ז"ל ואח' (30.7.90)). כך נטען כי המבקשים לא נכחו במקום התאונה, לא היו עדים לה ולא חוו את תוצאותיה המיידיות בחושיהם. עוד נטען להיעדר קשר סיבתי על רקע ריחוק הזמן והמקום בין אירוע התאונה לבין הנזק הנפשי הנטען. בנוסף טענה המשיבה כי המבקשים הציגו מסמכים בודדים וספוראדיים, לאורך תקופה של 3 שנים וחצי, אשר לא מעלים ממצאים ממשיים על מנת להוות ראשית ראיה למינוי.

בענייננו סבורני כי יישומה של הלכת אלסוחה בשלב זה מקדים את המאוחר שלא לצורך. זאת שכן על הניזוק העקיף להוכיח תחילה את יסוד הנזק שהוסב לו ואת יסוד הקשר הסיבתי שבינו לבין התאונה (ראו לעניין זה בע"א 9466/05 שוויקי נ' מדינת ישראל פ"ד סב(3) 806 (2007)).

בשים לב לכך שאנו מצויים בתביעה לפי חוק הפלת"ד הרי שאין הניזוק יכול להוכיח את נזקיו אלא באמצעות מינוי מומחה מטעם בית המשפט. לעניין זה קבעה הפסיקה כי גם במקרים של ספק עדיין עדיף מתן המינוי שיתברר בדיעבד כמיותר על פני חסימת הדרך בפני הניזוק להוכיח את טענותיו. (ראו לעניין זה ב: רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (30.5.12)). עוד נפסק כי בית המשפט עשוי להסתפק גם ברמת סבירות נמוכה לקיומו של קשר סיבתי ובכל מקרה די בראשית ראיה לעצם קיום הנכות (רע"א 4911/09 סהר ציון חברה לביטוח בע"מ נ' כשרי (29.7.09).

בנסיבות העניין אכן ערה אני למיעוט התיעוד הרפואי שהוצג כתימוכין לבקשה, ואולם אינני רואה בכך הצדקה מכרעת להכשלת בקשתם של התובעים. בשים לב לקושיים של בני הזוג לפנות לטיפול נפשי על רקע חששם מסטיגמות ודעות קדומות כפי שעולה מתצהירם, סבורני כי נכון לנהוג בעניין זה ברגישות (ראו לעניין זה גם בפרשת פלונית, פס' 17 לפסק דינו של כבוד השופט זילברטל). בסופו של יום בתיעוד אשר צורף לבקשה נרשמו מפיהם של התובעים תלונות על אודות מצוקה נפשית על רקע מות הבן בתאונת הדרכים ובני הזוג אף הופנו לטיפול תרופתי ושיחתי בשל כך.

מחמת גבוליות המקרה, ועל מנת שלא לחסום בפני המבקשים את הדרך להוכיח את טענותיהם, אני מורה על מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה וקובעת כי המבקשים יישאו במחצית משכר הטרחה.

כתב מינוי יינתן בהחלטה נפרדת.

בשלב זה, התיק נקבע לישיבת קדם משפט ביום 10.3.14 בשעה 8:30.

המזכירות תודיע החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, י"א תמוז תשע"ג, 19 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: